בלב טוסקנה, לא רחוק מסיינה, על ראש אחת מהגבעות המוריקות ובליבו של חורש ערמונים עתיק, חבוי לו מנזר בנדיקטיני מאות בשנים. הזמן פה כאילו עצר מלכת, הכל רגוע ופסטורלי ולא מרמז על מאומה מכל האוצר הגלום בתוכו, במסדרונותיו ובחדריו הצפונים של המנזר הבנדיקטיני אותו ומטפחים ועליו שומרים נזירים עוטי גלימות לבנות מכל וכל.

מייסד המסדר הבנדיקטיני בשנת 597 הוא בנדיקטוס הקדוש, ומכאן השם של המסדר. מקים המנזר שנקרא הר הזיתים הגדול, או בשמו הלטיני 'מונטה אוליבטו מג'יורה', שהוקם בשנת 1272 הוא הנזיר הבפטיסטי שקיבל על עצמו חיי נזירות כשהצטרף למסדר, ג'ון או בשם שבחר לעצמו לאחר שהצטרף למסדר הבנדיקטיני, ברנרד. הוא בא ממשפחת טולומיי, אחת המשפחות החשובות והאריסטוקרטיות מסיינה.

הנזיר ברנרד טולומיי מת בשנת 1348 במגיפה השחורה שחיסלה את מחצית משוכני יבשת אירופה. רק בשנת 1644 הונחו כל המסמכים המתארים את האדם ופועלו בפני האפיפיורים, אך רק בשנת 2009ף בזמן כהונתו של האפיפיור בנדיקטוס ה 16, הלא הוא רצינגר הגרמני שהביא להכרזתו והכרתו כקדוש.

מטרת העל של החיים במנזר היא ההגעה לישועה. בנדיקטוס האמין כי הנזירות הארמיטית מיועדת ליחידי סגולה אשר עברו הכשרה מיוחדת ולמי שרוצה להגיע לכך הנזירים יעזרו ויתנו לו את הכלים המסייעים להגעה לישועה נחשקת זו, תהליך הקבלה לחיי הנזירות הוא איטי והדרגתי כדי לקבל את חיי הנזירות חייבים לציית לכל העקרונות של חיי פרישות, צייתנות ותפילה תוך כדי עבודה עצמית שלמעשה הם לא נזקקים לכל עזרה מבחוץ אלא מקיימים את עצמם.

המנזר הוא קומפלקס גדול שבנוי בחלקים המשתלבים זה בזה, הכנסיה שוכנת בחלק הקדמי בסמוך למסדר בו יש גן במרכזו ומסביבו פאטיו סגור בחלונות זכוכית ובמסדרונות ניתן לאור קרני השמש לראות את 36 יצירות האומנות שציירו מיטב אומני הריינסאנס על גבי הקירות הפנימיים של המנזר, כך שהמבקר מטייל לאורך המסדרונות ולמעשה מגיע בסופו של הסיבוב לנקודת המוצא תוך שהוא רואה ציור אחר ציור שכל אחד מהם מתאר סצנה אחרת מתוך חיי הנזירים, ההיסטוריה של המקום והניסים שקרו שם. ניתן לרכוש בעשרה יורו חוברת באנגלית או בשפה אחרת עם הסברים לכל ציור וציור.

למנזר יש חניה, מסעדה,בית מרקחת ויקב. בבית המרקחת החדש ניתן למצוא תכשירי גוף ויופי וכן תמציות בריאות שהנזירים רוקחים לפי מרשמים סודיים בני מאות בשנים. אודה כי רכשתי סירופ לשיעול טורדני שלא חלף גם לאחר שנטלתי תרופות רבות, והנה זה פלא, לאחר שלושה ימים שהשתמשתי בסירופ שלהם שנקרא'סירופ מנבטי אורן ימי' שאין לי מושג מהו, אבל עם עובדות לא מתווכחים.

הנזירים מייצרים גם שמן זית ויין באיכות מעולה, ניתן להכנס לייקב ולבקש לטעום את היינות וכן לראות היכן הם מאוכסנים. כמובן גם ניתן לרכוש מהם יין באיכויות ובמחירים שונים.

חוויה גדולה היא לעלות לקומה השניה בתוך הקומפלקס הפנימי ולראות את ציורי התקרה ואת תמונות השמן המקוריות שתלויות על הקירות בגלריה הקטנה, שם ניתן גם לראות את הסיפריה העתיקה שנשתמרה יפה, ספרים עתיקים בכריכות עור. לגלריה מטפסים במדרגות לוליניות ומגיעים לבית המרקחת העתיק שמשמש כמוזיאון, הכלים בהם רקחו במאות השנים ושהוחלפו במעבדה חדישה, נמצאים שם ומעניין מאד לראותם.

בתוך הקשתות תוכלו בנקל להבחין בנקודה מעניינת נוספת, הכתובת 'אלי אלי למה עזבתני' מופיעה בעברית בפסיפס על גבי קרמיקה, פסוק נוסף מהברית החדשה נמצא בחלק אחר באחת מהקשתות.

אך כמובן נחזור ליצירות החשובות והן האפרסקאות המדהימות, אלו צוירו במשך כחמישים שנים על ידי מיטב האומנים כמו לוקה סיניורלי, סודומה ואחרים, במאה ה 14 ובמאה ה 15 הגיעו מיטב ציירי הדור לאותו מקום והשאירו בו את חותמם, לא ידוע מדוע יש ריכוז כזה גדול של אומנות חשובה במקום אחד שאינו מהחשובים לנצרות, ישנה השערה שהיתה זו תחרות בין האומנים מי מהם ייצור את הציור המוחשי ביותר ויזכה לאהדה רבה בקרב הכנסיה. חשוב ללכת לפי הסדר ולראות את הציורים שמספרים סיפור בהמשכים על חיי הנזירות, המיסטיקה, גירוש השדים, המחסור במים, ניסיון הרעלת פרנציסקוס, הגילוי, ההענשה, טביעת אחד הנזירים והנס שהתרחש בהחזרתו לחיים, לראות את הבגדים שלבשו אזרחי המחוזות הקרובים, את בעלי החיים והמזון שאכלו. זה מעיין סרט מלפני כחמש מאות שנים שממחיש בציורים את התקופה.

והכל בחינם.